חינוך

קידום החינוך כיעד לאומי בא מתוך תפיסה כי לכל אדם זכות לחינוך. החינוך הינו התשתית הבסיסית והחשובה ביותר וגורם מרכזי במתן שוויון הזדמנויות למיצוי מרבי של יכולות אישיות.
מערכת החינוך בישראל מתקשה להנחיל לתלמידים נורמות התנהגות ראויות והיא מתקשה להעניק להם יכולות גבוהות בתחומים בסיסיים חיוניים. בזמן שרמת ההישגים של ילדי ישראל היא מהנמוכות בעולם המתועש, פערי החינוך בקרבה הם הגבוהים ביותר במערב. היות והבעיות חמורות מאוד והשלכותיהן על החברה ועל המשק חריפות מאוד, לא ניתן עוד לעסוק בטיפול סימפטומאטי ולכן הדגש צריך להיות על שינוי מבני ומערכתי.
ללא שיפור ניכר ברמת החינוך הבסיסי וברמת השוויוניות בהישגים של התלמידים בתחומי הלימוד הבסיסיים, תתקשה
ישראל להתחרות בהצלחה במשק העולמי המתקדם והפתוח. ללא שיפור ניכר בחינוך לערכים, לא ניתן יהיה לצפות לשינויים מהותיים בנורמות ההתנהגות המכרסמות באושיות החברה והשלטון בישראל. שיפורים כאלה ב"ארגז הכלים" יכולים להתרחש רק כתוצאה משינוי מהותי בהדגשים במערכת החינוך, מהנחלת ליבת חינוך איכותית ומחייבת, מהגברה ניכרת בשקיפות הציבורית בכל הקשור להוצאות ולהישגים, מתקצוב דיפרנציאלי המופנה לחינוך ילדי השכבות החלשות וכן מהתייעלותה של מערכת החינוך.

היעדים

• שיפור ערכי והישגי תוך סגירת הפערים, כך שישראל תיכלל בשביעייה הראשונה של המדינות בעולם בכל תחום חינוכי עד סוף העשור.
• העמקת הזהות התרבותית הלאומית של מדינה יהודית-דמוקרטית.
• מיצוי היכולת האישית ומתן הזדמנות שווה לכל נער ונערה.

שינויים בהיקפים כאלה יכולים להתבצע רק ברמה הממלכתית. האחריות הכוללת להשגת המטרות היא של ממשלת ישראל.
המדיניות הדרושה להשגת היעדים:

1. העצמת מעמדו, מקצועיותו וסמכותו של המורה ע"י שיפור הכשרתו, עיצוב מסלולי קידום, העלאה ניכרת בשכרו ושינוי אופן העסקתו ליום עבודה מלא בבית הספר כולל שטח עבודה משרדי אישי.
2. חינוך חובה חינם מלא ע"י המדינה, מגיל 3 עד סוף התיכון, תוך הבטחת הגעת התקציב לבית-הספר ע"פ מספר התלמידים. לסגירת פערים תקצה המדינה משאבים נוספים ע"פ החתך הסוציו-אקונומי.
3. העמדה תוך מספר שנים של כיתות בנות 25 תלמידים לכל היותר.
4. הגדרת ליבת חינוך מחייבת שתקבע ע"י "רשות לאומית לחינוך" ותיאכף על כל זרמי החינוך ע"י התניית תקצובם בקיומה המלא.
5. "היפוך הפירמידה" – מתן עדיפות לחינוך גילאי 8-2.
6. הנהגת שבוע בן 5 ימי לימוד ארוכים, כולל ארוחה חמה.
7. בתי-ספר אוטונומיים בראשות מנהל בעל סמכויות רחבות והכשרה ניהולית. מנהל בית הספר יכין את תוכניות העבודה ויתרגם אותן לחלוקה תקציבית, יהיה אחראי על ביצוע תוכנית העבודה, עמידה ביעדים ובתקציב, גיוס מורים ופיטוריהם (בכפוף להסכמי העבודה).לכל בית ספר יוקם ועד-מנהל המורכב מנציגי משרד החינוך, הרשות המקומית, הורים, מורים ותלמידים.
8. הקמת מערך בקרה רצוף, קבוע ושקוף של הישגי בתי הספר.
9. חיזוק החינוך הבלתי פורמאלי ובפרט פעילות תנועות וארגוני הנוער בתוך בתי הספר ויצירת רצף חינוכי והמשכיות לחינוך הפורמאלי.
10. מאבק באלימות במערכת החינוך.
11. ייעול וחסכון ע"י ביטול המחוזות במשרד החינוך, צמצום מספר בתי הספר והמוסדות להכשרת מורים וצמצום ניכר במערך הפיקוח.