• במצב הנוכחי חברי הכנסת אינם נבחרי העם. יש לשנות את שיטת הבחירות כך שחברי הכנסת ייבחרו על ידי העם ויהיו אחראים כלפיו.
• בשיטה זו תחולק הארץ ל- 30 אזורי בחירה ובכל אזור ייבחרו עד ארבעה ח"כים. הבחירה היא עבור מפלגות. כל מפלגה תגיש רשימת מועמדים ארצית ורשימות מועמדים באזורים,מסודרות בסדר יורד. סדר המועמדים בכל אזור ייקבע בבחירות מקדימות (פריימריס) של המפלגה. פתק ההצבעה לבוחר ישא את שם המפלגה ומתחתיה שמות מועמדיה באותו אזור (עד ארבעה שמות). בתום ההצבעה יסוכמו מספר מצביעים לכל מפלגה בכל אזור וכן מספר המצביעים הכולל למפלגה זו בכל הארץ.בשיטה זו כל מפלגה תקבל ח"כים כפי כוחה בשיטה היחסית.
• השיטה פשוטה וידידותית לבוחר, הבוחר בוחר במפלגה כאשר הוא יודע את מי הוא שולח לכנסת ואם המועמד שלו לא ייבחר, הקול שניתן למפלגה לא ילך לאיבוד וייספר ברשימה הארצית. בנוסף, בחירות אישיות הן תרופה מעולה לשחיתות.

• לעומד בראש הסיעה הגדולה תינתן "זכות ראשונים" להרכיב את הממשלה.
• ראש הממשלה ייבחר לתקופה של 4 שנים ולא יהיה ניתן לקצר את כהונתו אלא בהליך של הדחה על ידי רוב מיוחס.
• ראש הממשלה יימנה את שרי ממשלתו על פי יכולתם המקצועית לאחר שעברו הליך אישור. השרים יהיו כפופים לראש הממשלה והוא יוכל לפטרם.

רמת אי-הציות לחוק וכן נורמות מושרשות של אי-אכיפה בישראל גורמים לחוסר אמון במוסדות השלטון ולעיוותים בלתי-נסבלים ביעילות המערכת הכלכלית – שלא לדבר על חלוקת ההכנסות ועל הנשיאה בנטל הציבורי. מדינה המאפשרת זלזול נרחב ושיטתי בחוקיה פוגעת באושיותיה של חברה דמוקרטית ומסכנת את עתידה במו ידיה. דרושה:
• מלחמה ב"עבודות שחורות".
  העדר דיווח מתבטא בהעדר תשלום מסים, מה שמגביר את הנטל על מי שכן משלם על פי חוק. כמו כן, העדר דיווח מאפשר גם קבלת תשלומי רווחה – המגבירים עוד יותר את נטל המס – עבור מצב של עוני מדומה.
• הגברת האכיפה על תשלום שכר מינימום ומתן זכויות סוציאליות
  הגיע העת להפנמה ציבורית כוללת שלא מדובר ב"הנחיות", אלא בחוקי המדינה.
• מלחמה בתרבות עסקית של אי עמידה בהתחייבויות.
  תרבות זו משתרעת מפרטים ועסקים הכותבים שיקים ללא כיסוי ועד לממשלת ישראל שאינה עומדת בהתחייבויותיה החוזיות בתשלום לספקים במועד, ולפעמים - בכלל.

השחיתות הציבורית והפרטית בישראל הגיעה למימדים של מגפה הפוגעת בכל מערכות השלטון. מדובר במוסר הולך ומתדרדר אצל נבחרי ציבור בכל הנוגע לניגודי עניינים אישיים ומשפחתיים, בדיווחי שקר ובמניפולציות מצד נבחרים אשר הופכים ליותר ויותר נועזים ובוטים במתן דין וחשבון לציבור, במסירת נתונים מוטעים ואף שקריים. הסוגיה אינה רק של "עבירה שיש עמה קלון" אלא גם של "מעשה שיש עמו קלון", כאשר מדובר מבחינה ציבורית במעשה שלא יעשה על ידי איש ציבור. היעדר שקיפות תקציבית מונעת מכל אזרח את הידיעה לאן באמת הולך כספו, מה שמאפשר למי שמעוניין בכך להזרים בסתר סכומי עתק לכיוונים שאינם משקפים את ההצהרות הפומביות. יש להדגיש כי עבירות צווארון לכן אינן נחלת הסקטור הציבורי בלבד. אין להקל ראש בעבירות אלה בין אם הן מבוצעות בסקטור הציבורי או בסקטור הפרטי. הפעולות העיקריות להדברת השחיתות הינן:

• לכל נבחר ציבור תינתן האפשרות להעיד, אם וכאשר הוא נדרש לעשות זאת, או להתפטר אם ברצונו לשמור על זכות השתיקה. לא ניתן יהיה להמשיך בתפקיד נבחר אם בוחרים בזכות השתיקה.
• הסמכות להסיר את חסינותם של חברי כנסת כאשר ישנן חשדות לעבירות פליליות כנגדם, תינתן רק לוועדת שופטים – במקום לח"כים, כנהוג היום .
• נבחרי ציבור לא יוכלו לקחת חלק בדיונים או בהצבעות בהם קיימת אפשרות שהם ו/או בני משפחותיהם יכולים ליהנות מתוצאות הדיון או ההצבעה.
• ינקטו צעדים אשר יגבירו במידה ניכרת את הסיכויים לתפיסת עבריינים של "צווארון לבן" במישורים הציבוריים והפרטיים כאחד.
• יוטלו עונשים כספיים מרתיעים על עבירות עסקיות שאינן פליליות. כמו כן, יש להחמיר עם עבריינים פליליים.
• במקרים של "מעשה שיש עמו קלון", הסנקציה לצד מעשה כזה היא הפסקת הפעילות הציבורית.
• הגברת השקיפות התקציבית כצעד למזעור שימוש בלתי-מוצהר בכספי הציבור.
• יזורזו ההליכים המשפטיים עד למתן גזר דין ויוחמרו העונשים לכל חלקי האוכלוסייה. דבר זה נכון במיוחד כאשר מדובר באנשי ציבור הממשיכים למלא תפקידים ציבוריים.

לשם ביצוע סדר היום החדש, נדרשת מנהיגות אחרת. מנהיגות עם חזון ודרך, בעלת יכולת החלטה ואחריות לאומית, מנהיגות המתווה יעדים לאומיים ומובילה את תהליך הגשמתם תוך הפגנת דומא אישית, ובניקיון כפים.