|
|
|
|
|
|
ישראלים בחו"ל
חזרתי מסיבוב בארה"ב – איסוף תרומות לארגון נוער "חוגי הסיירות ע"ש אורי מימון" שאני עומד בראשו זה מספר שנים ונהנה מכל רגע של שיטוט בארץ – עוד מעט קט טיולי פסח.
בארה"ב פגשתי כרגיל את הישראלים ה"יורדים". כן, אני קורא להם "יורדים" כי ישראל שלי היא מדינת עליה ולא הגירה. אם זאת זו זכותם לגור בכל מקום שיבחרו. המבחר עשיר ויש אזרחים ישראלים רבים שכבר לא חיים איתנו – למעלה מ 800,000. יש טוענים שבשנת ה-60 נציין את היורד המיליון. כ 15% מאוכלוסית היהודים בישראל!
ואנחנו לא נוהגים בהם נכון. הגיע הזמן להבין שאלה אינם "נפולת של נמושות" ואינם חלק מ"יהדות התפוצות" ומספרם רב – כמעט כל משפחה ישראלית מכירה לפחות אחד. ישראלים אלה ההולכים ומתרחקים מאיתנו הם המייצגים הטובים ביותר שלנו בחו"ל ופוטנציאל העליה הגדול ביותר.
זה לא שלא עושים כלום אבל לא עושים זאת באופן מלא וגלוי ומכל הלב. אני, כישראלי ללא תנאי אומר שעל ישראל לשנות את ה"אין מדיניות" שלה ביחס אליהם ולפעול בדרך הבאה:
- להכיר בהם ולדבר איתם (לא רק עם הישראלים המיליונרים). לעודד היווצרות קהילות ישראליות ולקשרן לקהילות היהודיות.
- לעזור לקהילות הישראליות בתחומי החינוך (כולל תנועות נוער), התרבות, התקשורת והקשר לארץ.
- לרתום אותם, את הישראלים בחו"ל להסברה הישראלית.
- לאפשר לאלה שקשורים לארץ בדרכים שונות (מילואים, שהות, תשלומי מיסים) להצביע בבחירות.
- לעודד את חזרתם – דרך עידוד ביקורים, קייטנות קיץ לילדים, מסלולי לימוד מיוחדים לסטודנטים (כולל אוניברסיטה אמריקאית), מסלול שירות מיוחד לצעירים בצה"ל (חלק גדול מהם נשאר כאן) .
ועוד דבר אחד – לעשות את ישראל למדינה ולחברה שכולנו נתגאה בה ונרצה לחיות רק בה!
|
|
|
|
|
|
|
| נושא |
נשלח ע"י |
תאריך |
כל מילה שווה זהב!
|
רונית יער |
30.03.2008, 15:35 |
לעוזי שלום!
תבורך על המאמר הזה. אני מסכימה עם כל מילה בו.
הרשה לי לציין גם שכל הישראלים המתגוררים בחו"ל, (וכך גם כל היהודים ברחבי תבל), איש איש וסיבתו הוא, בסופו של יום מרגישים שם טוב כשכאן טוב. הם מרגישים בטוחים כשמדינת ישראל קיימת וחזקה ואז ראשם מורם ומסיבה זו הם בהחלט יכולים וצריכים לתרום, גם כספים - אלה שיכולים וגם בכל דרך אחרת.
חשוב מאד לשמור קשר עם הישראלים בחו"ל כמו גם עם יהדות התפוצות ואני עושה את זה הרבה מאד באמצעות רשת האינטרנט עם כל קצוות תבל. נראה לי שבתחום הזה תפנית יכולה בהחלט להניף דגל לפעול ולתרום.
תגובה
|
|
 | | |
|
תגובה ראשונית
|
זאב אטלס |
26.03.2008, 12:53 |
הסיבות לכך שאנשים חיים בחו"ל הם לא תמיד כל כך פשטניות כמו "הם מאסו במדינה". אם נתעלם לרגע מהסבות והנסיבות שלי (אני עוד אגיב יותר בהרחבה) נוכל למצא קשת רחבה למדי של אנשים בלתי אידאולוגים לחלוטין:
1. בשנות השבעים המאוחרות כשהיינו הטובים בעולם בנושא פתוח תכנה, התנהל מאבק בין יזמים לבין הממשלה - האם פתוח תכנה זה שרותים - כפוף לתשלומי מיסים שונים ומשונים, או תעשיה. הממשלה ובתי המשפט החליטו בטפשות שזה שרותים ופגעו ביכלת התחרות שלנו - אז אנשים יצאו לעשות כסף כאן. חלק גדול, אם לא כולם מקימים קשר קבוע עם הארץ. זוהי רק דוגמא לשדה כלכלי אחד בו אנשים מכשרים פשוט נחנקו בארץ.
2. בקצה האחר של הסולם הכלכלי תמצאו אנשים שפשוט היו מתחת לקו העני ויצאו לעשות כסף כאן. לא כלם הצליחו וגם פה מערכת המיסוי מראה סימנים של התרחבות משוגעת - אבל פה היה קל יותר.
חלק מן הישראלים יוצרים איזשהו קשר עם הקהילה המקומית ומערכת החינוך שלה ואו שומרים על קשר עם הארץ. לחלק אחר זה לא מספיק חשוב (זה עולה הרבה כסף לשלח ילדים לבית ספר יהודי - הרבה מאד) והם יוצרים כל מיני הסברים אידאולוגיים משניים כדי "להצדיק" את עצמם.
כמובן שיש גם חילוניים באידאולוגיה שבשבילם זה באמת לא חשוב אבל כאלו יש גם בארץ. כבר אמרתי שאחת הסבות שהצטרפתי לתפנית הינה שתפנית אינה מפלגה מבוססת על שנאה גלויה לכל מה שהוא יהודי (כמו שינוי) או שנאה ברורה אך מוסתרת יותר (כמו מרצ - בכל זאת זו מפלגה של "אינטלקטואלים" אז אי אפשר לשים את השנאה כסעיף גלוי במצע.)
שמירת קשר עם ישראלים וגם עם הקהילה היהודית כאן ובשאר העולם, צריכה להיות מטרה חשובה וסעיף עקרוני במצע של כל מפלגה יהודית ואו ציונית. אנשים אלו הם בפוטנציה השגרירים והתומכים הטובים ביותר (ולעיתים היחידים) שיש לנו.
זאב
תגובה
|
|
| | |
|
תגובתי
|
שמואל בן-עזרא |
25.03.2008, 09:42 |
לדעתי צריך להבדיל בין ישראלים שרק הולכים ללמוד או לעבוד בחו"ל לזמן קצר, לבין ישראלים שיורדים כי ממש מאסו במדינת ישראל. אני מכיר אישית כאלה המשתייכים לסוג השני.
לסוג השני לדעתי כן צריך לקרוא "נפולת של נמושות", ולא לחסוך בביקורת עליהם. כדי לעודד עלייה חייבים להסתייג בצורה ברורה מירידה.
צריך להבהיר שציונות מהותה התחדשות העם היהודי בארצו. ציונות זה עברית, זה בניית הארץ, זה התגייסות לצבא. את הערכים האלה צריך לטפח, וזה יותר חשוב מאשר לתת לגיטימציה לירידה ו"לדבר" עם היורדים.
תגובה
|
|
למה נפולת של נמושות? ובכלל למה לעשות הפרדה?
|
משה סטולר |
25.03.2008, 15:15 |
קשה לעשות הפרדה בין אחד לשני, כי לפעמים הסיבות של היורד משולבות זו בזו.
לדעתי צריך להגדיר מהי המטרה והרצון שלנו מאוכלוסיה זאת.
אבל כפי שעוזי כתב, אין לנו שגרירים טובים יותר מבני עמנו (גם לא המתנדבות השוודיות).
הם מכירים את מה שקורה כאן טוב יותר.
מה שצריך זה לדעת להפעיל אותם באופן הכי חיובי שאפשר כדי לקדם את האינטרסים שלנו.
מהם אותם אינטרסים - זאת שאלה שכל אחד יתן תשובה שונה.
מאחר ולכל אחד מהם יש זיקה שונה לארצנו (חלקם מאס בה, חלקם זמני שם, לחלקם פשוט קל יותר שם, ועוד סיבות רבות), פשוט צריך לדעתי לשמור איתם על קשר.
זה משהו שחייב לבוא ללא אג'נדה - כי אג'נדה תתקבל באנטגוניזם ע"י חלק אחד, ובברכה ע"י חלק אחר.
האג'נדה היחידה היא לבוא ולומר להם שלמרות שהם שם ואנחנו כאן - אנחנו עדיין איתם באשר הם.
ברגע שהם יהיו בקשר צריך לתת מסגרות לכל אחד למהם לבטא את קישרו עם המדינה.
ובכך כולם ירוויחו.
וכן יש מדיניות - אבל היא נעשית שלא בכל אחד וגם לא ע"י גורם אחד.
המצב הזה מבטיח בסה"כ הרבה נסיעות לחו"ל של גורמים רבים ומשרת את האינטרסים של בעלי השררה.
לצערי מצב זה הוא חלק מחוליי הדמוקרטיה, ולא נראה לי שיש פתרון.
תגובה
|
|
|
זה מצחיק מה שאתה אומר
|
שמואל בן-עזרא |
25.03.2008, 15:24 |
אתה אומר שאותם ישראלים שבחרו לעזוב את הארץ יהיו השגרירים הכי טובים שלנו? להיפך, הם המבקרים הכי גדולים של המדינה, והרבה פעמים הם שמאלניים קיצוניים או קפיטליסטים קיצוניים, שאני לא בטוח שאנחנו רוצים שהם ייצגו את מדינת ישראל.
תן לממשלה לבחור שגרירים ראויים.
תגובה
|
|
